מאת: ליאת עיני, דוקטורס
יום שני, 22 בדצמבר 2008, 0:52
מעבר להלם הראשוני שמעורר הריון תאומים, הוא מלווה בסיכונים גדולים יותר, כמו לידה מוקדמת. בדרך להורות הכפולה
"לחץ ושמחה - אלו התגובות הראשונות של הורים שמגלים שיהיו להם תאומים", מספרת ורד בן פורת, מנחת קבוצות הורים לתאומים ולשלישיות, אם לתאומים בני 11 ומנהלת עמותת "תאומים ושלישיות". "אף אחד לא מצפה ולא חושב על האפשרות שייוולדו לו תאומים, גם אם מדובר במשפחות שיש בהן תאומים או בטיפולי פוריות שבהם הסיכוי ללידת תאומים גדול יותר. התפישה של האנשים היא גידול ילד אחר ילד, ובהתאם התכנון הוא להיות הורה מוצלח ולהסתדר לבד. אולם, תכנונים לחוד ומעשים לחוד. כבר בשלב ההריון ישנם חששות, מכיוון שבדרך כלל מדובר בהריון בסיכון גבוה", אומרת בן פורת.
האם באמת החששות מוצדקים ומה המשמעות של הריון עם שני עוברים? הריון תאומים הוא אכן בסיכון גבוה וכרוך במספר סיבוכים אופייניים. חלק מהסיבוכים עלולים להופיע בכלל הריונות התאומים ואילו אחרים מופיעים רק בהריון תאומים בעלי שליה אחת (מונוכוריאלים). "מרבית התאומים הם תאומים ביכוריאלים (בעלי שליות נפרדות), שלרוב מתפתחים משתי ביציות המופרות על ידי שני זרעים שונים", אומר ד"ר בועז ווייס, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, רופא בכיר ביחידה לרפואת העובר במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
"הסיבוך האופייני ביותר להריונות תאומים בכלל הוא לידות מוקדמות. בעוד הריון רגיל נמשך כ-40 שבועות, 50% מהריונות התאומים מסתיימים לפני שבוע 36. בנוסף, שיעור לא מבוטל של הריונות תאומים מסתיים בשבועות מוקדמים יותר והילודים עלולים להיוולד פגים".
סיכונים בלידת תאומים
שיעור התאומים הנולדים לפני שבוע 28 (כלומר פגים העלולים לסבול מנכות קשה עקב הפגות) הוא כ-5%-7% (פי 10 מעוברים יחידים), וכ-10%-15% מהתאומים נולדים לפני שבוע 32. עד כה אין טיפול אפקטיבי שנמצא כמונע לידות תאומים מוקדמות באופן מובהק. עם זאת, נהוג במקרים של הריונות תאומים לעקוב אחר אורך צוואר הרחם ובמידה והוא מתקצר ומופיעים צירים, הרופאים ממליצים על מנוחה. במקרים שבהם הצירים נמשכים וקיימת דינמיקה צווארית, יש הממליצים על טיפול כנגד הצירים ואשפוז.
"להריונות תאומים יש סיכונים נוספים", מסביר ד"ר ווייס. "הסיכונים כוללים: חשש לרעלת הריון ולסוכרת הריונית. כמו כן, קיים סיכון מוגבר למומים מבניים והפרעות כרומוזומליות (לרוב מעצם הסיכון הכפול הכרוך בשני עוברים). בנוסף, ישנו שיעור גבוה יותר של ניתוחים קיסריים".
קיימים סיכונים המאפיינים תאומים "זהים" בעלי שלייה משותפת. תאומים מונוזיגוטים, הנקראים גם תאומים "זהים", הם תוצר של התפצלות הביצית המופרית לשני עוברים שונים. בניגוד לתאומים לא זהים (דיזיגוטים), שיעור הריונות התאומים המונוזיגוטים איננו משתנה בין אוכלוסיות ומוערך כ-1:250 (כלומר בארץ צפויים להיוולד מדי שנה כ-500-400 זוגות תאומים מונוזיגוטים). "מידת ההפרדה בין התאומים תלויה במשך הזמן שחלף ממועד ההפריה עד לפיצולם לשני עוברים. עוברים שהתפצלו עד שלושה ימים מההפריה, יהיו נפרדים לחלוטין ולכל עובר תהיה שליה עצמאית משלו. עוברים אלו עלולים לסבול מסיבוכים כמו לידות מוקדמות, אך אין הם בסיכון למומים ייחודיים", מסביר ד"ר ווייס.
ישנם מצבים מסובכים יותר, כאשר התאומים נמצאים בשק אחד ללא מחיצה ביניהם (עוברים מונואמניוטים). "הסכנה הייחודית לתאומים אלו היא כריכה של חבל טבור של האחד בשני ופגיעה באספקת הדם לעוברים", אומר ד"ר וויס. "בעבר, תאומים מונואמניוטים סבלו משיעור גבוה ביותר של מוות תוך רחמי. בשנים האחרונות נהוג לאשפז את היולדות עם תאומים מונואמניוטים מהשבוע ה-26 להריון לשם בדיקות יומיומיות (ניטור ואולטראסאונד), וליילד את הנשים בגיל הריון צעיר (כ-32 שבועות). מגמה זו שינתה את הפרוגנוזה של תאומים אלו לטובה וכיום מרביתם של העוברים מגיעים ללידה בבריאות שלמה".
מורכבות ההריון והלידה
כאמור, הריון תאומים הוא הריון בסיכון ובהתאם מתבצעות הבדיקות במהלכו. ד"ר וויס מציג מספר בדיקות המאפיינות הריונות תאומים: "כאשר מבצעים בדיקות סקר לתסמונת דאון קיימת חשיבות לביצוע שקיפות עורפית במיוחד בהריונות תאומים, שבהם האבחון על פי סמנים ביוכימיים בדם האם פחות מדויק. כמו כן, חשוב לבצע בדיקת אולטרסאונד מוקדמת ולקבוע את חלוקת השליות של העוברים, כלומר לברר האם העוברים מונוכוריאלים או ביכוריאלים". עוד הוא מוסיף, כי מומלץ לעקוב אחר אורך צוואר הרחם.
שיעור לידות התאומים בניתוח קיסרי עלה בשנים האחרונות. הסיבות לכך קשורות לעובדה שלידת תאומים מורכבת ודורשת מיומנות גבוהה יותר מהצוות הרפואי, בהשוואה ללידת עובר יחיד. בחלק מהמחלקות אין רופאים המיומנים בלידות תאומים בכל המשמרות. בנוסף, הצוות הרפואי נוטה להיעתר לבקשת האישה לניתוח קיסרי גם בהיעדר סיבה רפואית לכך, מכיוון שהיא מתייחסת להריון התאומים כ"הריון יקר" (במידה והושג לאחר טיפולי פוריות), המוביל לרצון לסיימו בצורה מבוקרת יותר.
"ניתן ליילד תאומים בלידה רגילה", אומר ד"ר ווייס. "אבל יש לוודא כי לא קיימים גורמי סיכון ללידה. ככלל, מיילדים בלידות ואגינליות רק כאשר התאום הראשון (הנמוך) נמצא במצג ראש. במידה והתאום הראשון במצג עכוז, מומלץ ניתוח קיסרי. כמו כן, במידה שהתאום השני גדול באופן משמעותי מהתאום הראשון, הצוות הרפואי יסביר ליולדת שישנה אפשרות במקרים מסוימים, שלאחר לידת התאום הראשון הם יאלצו ליילד את השני בניתוח קיסרי. כאשר התאום הראשון במצג ראש והשני איננו גדול יותר באופן חריג, מקובל בחלק מהמחלקות להמליץ על לידה ואגינלית".
שניים בלידה אחת
מה הסיכוי שלכן ללדת תאומים? "הסיכוי לתאומים איננו ניתן לכימות", מסביר ד"ר וויס. "ככלל הסיכון לתאומים 'זהים' הוא 1:250. אולם, מרבית התאומים הם 'לא זהים'. הסיכון לתאומים תלוי מאוד באופן שבו ההריון מתקבל. שיעור הריונות התאומים עולה משמעותית במידה שהיולדת מקבלת טיפולים שונים להגברת הביוץ (טיפולי פריון) - החל מטיפול בתרופות כגון איקקלומין וכלה בהזרקות הורמונים גונדוטרופינים וטיפולים בהפריות מבחנה".
לאחר שהלידה עברה בשלום ואתם חושבים שהקושי הגדול מאחוריכם, שני קטנטנים יזכירו לכם מהר מאוד שזו רק ההתחלה. "הקושי מתחיל בעניינים טכניים כמו האם עגלת התאומים נכנסת למעלית או לחדר וממשיך בהתמודדות עם שני תינוקות שבוכים בו זמנית והאם צריכה להחליט למי היא ניגשת קודם", מסבירה בן פורת. "חשוב למזער רגשי אשמה ולהתמודד עם המצב. בנוסף, לא להשוות בין התאומים למרות שזה מתבקש כי הם נולדו באותה נקודת זמן".
לאלו מכם שנראה להם שגידול תאומים הוא בלתי אפשרי, בן פורת מספרת שבאחת הקבוצות שלה הגיעה אם לרביעייה, אך מהר מאוד היא יצאה מהקבוצה, מכיוון שהקשיים שההורים לתאומים דיברו עליהם, היו בשבילה "משחק ילדים". כידוע, הכל בחיים יחסי.
ההחלטה על סוג הלידה בין אם היא טבעים או בניתוח וכו היא קריטית ויכולה להשפיע על חייו או מותו של העובר ובכך גם על מצבה הבריאותי של האם.
השבמחקשגיאה בנושא הינה רשלנות בלידה ויש לתבוע על כך