יום שני, 14 בפברואר 2011

הורים מבולבלים: ללמד את ההורה - איך להיות הורה

ההורה המודרני כבר לא סומך על עצמו ומחפש אישורים והנחיות לכל פעולה. לוואקום הזה נכנסים עשרות יועצים וסדנאות רבות שרק ישמחו, תמורת התשלום המתאים, ללמד את ההורים כיצד לחנך את ילדיהם

מאמנים אישיים, סדנאות וגישות שונות להורות. כל אלו מאפיינים את חייו של ההורה המודרני שכבר לא סומך על תגובות אינטואיטיביות או ספונטניות אלא מבקש את עזרת בעלי המקצוע כיצד לחנך את הילדים. כך בעצם הגיעו ההורים למצב שהם משלמים כסף כדי שילמדו אותם כיצד לחנך את ילדיהם.

ההורים הללו צריכים אישורים לכל פעולה, הנחיות ברורות ועדיין הולכים לאיבוד בין השיטות הרבות והמומחים. הם טוענים שמצפים מהם לדעת את כל התשובות לבעיות, שלעיתים קיימת בעיה לאכוף את החוקים הנהוגים בבית ושכיום חסרה הסמכות ההורית שכן רואים בילד מבוגר קטן.

לשם כך הם מזמינים יועצות שינה והולכים לסדנאות. בכל התעשייה הזאת קיימות גם גישות שונות - הגישה הדמוקרטית והפתוחה או הגישה התומכת בהשבת הגבולות. כך או כך, לכל גישה קיימת סדנה שתמורת התשלום הראוי, תלמד כל הורה.









הורים מבולבלים: המירוץ לגאונות



הורות מודרנית היא לא דבר פשוט. הגבולות קצת אבדו וההישגיות לא תמיד מביאה את האושר הנכסף. הציפיות האינסופיות עשויות לבלבל את ההורים וגם את הילדים. כתבה ראשונה בסדרה



יום שבת, 12 בפברואר 2011

האם בדיקות בהריון נחוצות?



מאת: ד"ר אבי לייטמן, דוקטורס
יום ראשון, 22 ביוני 2008, 0:32


טוויטר

שרשרת הבדיקות הבלתי נגמרת בהריון מעלה את השאלה האם הן הכרחיות. הירידה בתמותת התינוקות מראה שכן

תגיות: הריון
"אמא שלי ילדה שישה ילדים, ללא אולטרסאונד ובלי בדיקות וכולם בריאים ושלמים. בשביל מה אני צריכה את כל הבדיקות האלה?", לא פעם אפשר לשמוע תהייה זו מנשים המגיעות למרפאות הנשים למעקב הריון.


האם הבדיקות החדשניות לאיתור מחלות וליקויים בעובר אכן מיותרות? במהלך 40 השנים האחרונות חלה בישראל ובעולם המערבי ירידה של 50% בתמותת עוברים ותינוקות בחודש הראשון לחייהם, כתוצאה משימוש באמצעי האבחנה והטיפול המודרניים.


אבחון וטיפול בסיבוכים


לידת תינוקות בעלי מומים או מחלות גנטיות ירדה בצורה משמעותית, הודות לבדיקות גנטיות ואחרות הנעשות לפני הריון ובמהלכו. בדיקת הנשאות למחלת טיי-זקס הממומנת על-ידי משרד הבריאות, הביאה לירידה וכמעט להיעלמות של מחלה קשה זו. בנוסף, בריאותה של האם השתפרה - מצבי הריון מיוחדים כמו שליית פתח או רעלת הריון, שיכולים לסכן את בריאותה או אפילו את חייה של האם הופחתו משמעותית.



אבחון בעזרת בדיקות אולטרסאונד יסודיות, מעקב קפדני של לחץ דם, הפרשת חלבון בשתן ומדדים אחרים, מאפשרים טיפול מוקדם בבעיה. תחום הליווי והמעקב אחר האישה ההרה התפתח ביותר. כיום ניתן למצוא "הריון בליווי אישי", בו אחות אישית מלווה את האישה בכל תקופת הריונה.
השיפור הניכר בטכניקות ההדמיה והיכולת לאבחן ולטפל בסיבוכים שונים במהלך הריון, הביאו לירידה דרמתית של כ-80% במספר מקרי תמותת אמהות בהריון ובלידה משנות ה-60 ועד היום. השיפור הניכר נובע מגורמים רבים, אך אין ספק כי שני גורמים עיקריים תרמו לשיפור הדרמטי: האולטרה סאונד הגינקולוגי-מיילדותי והבדיקות הגנטיות.


איתור מומים


האולטרה סאונד הוכנס לשימוש במעקבי הריון החל משנות ה-80 ומאפשר זיהוי פגמים וליקויים שונים בעובר, בשלייה ובאגן האימהי. בטכנולוגיה המתקדמת שקיימת כיום ניתן לאתר מומים בשלביו הראשוניים של ההריון ולאפשר להורים החלטה מודעת לגבי המשכו במקרים קשים. ישנה אפשרות לאבחון מוקדם ומהיר של סיבוכים, כמו הריון חוץ רחמי, שאיחור באבחנתו עלול להביא לדימום תוך בטני קשה וסיכון חיי האם.


בדיקות ביולוגיה מולקולארית ובדיקות גנטיות ניתן לבצע לפני או במהלך ההריון. הן מצריכות בדיקות דם של ההורים ושל העובר ברחם, או דיקור בסיסי השלייה או במי השפיר. שיטות אלה מאפשרות כיום לגלות מחלות תורשתיות אצל ההורים עוד לפני ההריון או במהלכו, באמצעותן ניתן לעקוב בצורה יעילה אחר מצב העובר ולאתר בו מחלות, מומים או פגמים גנטיים אחרים.


ירידה בסיכון לתחלואה


על פי תוצאות הבדיקות הגנטיות מתאפשרת להורים לקיחת החלטות מודעות בהתאם לממצאים ועל פי השקפת עולמם. בנוסף, גילוי מחלה תורשתית אצל אחד ההורים מהווה תמרור אזהרה בעל משמעות גם להריונות הבאים. המשפחה נכנסת לקבוצת סיכון הדורשת מעקב מיוחד והגנה על ידי צעדי בירור ומניעה מתאימים.


המידע הרפואי הרב הקיים כיום בנושאי ההריון, הטכניקות המדעיות החדשניות בתחום ההדמיה של העובר (אולטרסאונד MRI ), בדיקות גנטיות ואף מחקר בנושאי טיפול וריפוי גנטי, מביאים ליכולות מתקדמות של אבחון ומניעת סיבוכי הריון וליקויים בעובר. התוצאה המיידית היא ירידה גדולה בסיכון לתחלואה ותמותה של העוברים ברחם אימם והתינוקות לאחר לידה. המשך התפתחות הרפואה בתחומים אלה נעשה בקצב מואץ ויאפשר בעתיד הקרוב לא רק לאבחן בצורה מדויקת עוד יותר את מצב העובר, אלא גם טיפול יעיל במחלות ופגמים בעובר עוד ברחם אימו לפני הלידה.


ד"ר אבי לייטמן הוא גינקולוג בכיר ומנהל המרכז לבריאות האישה של "שירותי בריאות כללית" בעכו.


מהו הריון בסיכון?



מאת: ענת זיו, דוקטורס
יום חמישי, 26 ביוני 2008, 11:15

טוויטר

מה גורם להריון בסיכון גבוה ובאיזה מצבים כדאי להיצמד להשגחה רפואית? על תשעה חודשים תחת מעקב

תגיות: הריון
הריונות מתחלקים לשני סוגים: הריונות המוגדרים כבעלי סיכון נמוך. כלומר, שאין לגביהם נתונים מוקדמים וגם לא מתגלים ממצאים במהלך ההריון עצמו - שמגבירים את הסיכון לתחלואה או לתמותה של האם ו/או של העובר.


ההריונות מהסוג השני מוגדרים כבעלי סיכון גבוה. גורמי הסיכון הידועים, או ממצאים שמתבררים במהלך ההריון, מגדירים סוג זה של הריונות. מדובר במקרים שבהם האישה בסכנת חיים או שהעובר נמצא במצוקה חריפה, או שיש סכנה שהתינוק ייוולד כבעל מום או ללא רוח חיים.


בקרב נשים הרות, שבהן אותרו גורמי סיכון לאישה ו/או לעובר שברחמה, נדרש המשך מעקב ו/או טיפול על ידי מומחים להריון בסיכון גבוה. הפניה של האישה למרפאות להריון בסיכון גבוה נעשית על ידי רופא נשים המטפל בה. לכן חשוב לעדכן אותו כבר בתחילת ההריון בהיסטוריה הרפואית של האישה וכן להקפיד על מעקב הריון רגיל (שקילה, מדידת לחץ דם וכו').


גורמי הסיכון


הסיבות להריון בסיכון יכולות להיות תולדה של מחלה, גיל האם (צעירה או מבוגרת), מצב בריאותי כללי של האישה, תת-תזונה, לידות קודמות מרובות, פגמים גנטיים באחד משני ההורים, מחלות תורשתיות מסוימות, רמת סוכר גבוהה ועוד.


לנשים שעברו הריון קודם, שהוגדר בסיכון גבוה, או שילדו עובר מת או שסבלו מרעלת - יש הסתברות גבוהה יותר לסבול גם בעתיד מהריון בסיכון גבוה.


חלק מגורמי הסיכון ידועים כבר לפני תחילת ההריון. למשל, מחלה אנדוקרינית חמורה של האם. חלק מהסיכונים מתגלים תוך כדי ההריון, כמו יתר לחץ דם של האם. סיכונים אחרים מתבררים ממש בלידה עצמה, למשל במקרה של לידת עכוז ואפילו אחריה, כמו במקרה של דמם רחמי בשל התכווצות לא נאותה של הרחם לאחר הלידה.



המצבים שמסכנים את ההריון עלולים להמשיך לכל אורכו, כמו במקרים של הריון מרובה עוברים. הם יכולים להתקיים רק לפרק זמן מוגדר במשך ההריון ואז חולפים, כמו חשד להפלה טבעית בתחילת ההריון. לפעמים, סיכון שמלווה את כל ההריון חולף לקראת הלידה, כמו במקרה של חשש מלידה מוקדמת. וכאמור, יש מקרים שמוגדרים כהריון בסיכון נמוך ורק הלידה עצמה קשורה בסיכון גבוה - כמו במקרה שבו צריך לחלץ את התינוק באמצעות מכשירים.
המושג הריון בסיכון גבוה דורש הגדרה של תקופת הסיכון - תחילת ההריון, אמצע ההריון, הלידה, אחרי הלידה. בתוך כך מפורטים גם גורמי הסיכון בכל שלב.


סכנות בתחילת ההריון


יש מצבים ומחלות הקשורים בסיכון מוגבר בתחילת ההריון, במיוחד סיכון מוגבר להפלה טבעית:


• הריון מחוץ לרחם.
• הפלות חוזרות בעבר.
• דמם בתחילת ההריון הנוכחי. 
• ריבוי עוברים.
• מום במבנה הרחם. 
• רחם שרירני (מיומה - גידול ברחם). 
• הריון עם התקן תוך רחמי. 
• תפירת צוואר הרחם. 
• שאיבת סיסים לאבחון מומים כרומוזומליים בעובר. 
• פטוסקופיה (הסתכלות ישירה על העובר בתוך הרחם). 
• דיקור חבל הטבור לדגימת דם העובר. 
• דיקור מי שפיר.


סכנות באמצע ההריון


יש מצבים או מחלות, המסכנים את מהלך ההריון: 
• לידה מוקדמת (היסטוריה של לידה מוקדמת, ניתוח במהלך ההריון, כמו כריתת תוספתן וגם החלפת דם העובר בגלל אי התאמת סוג הדם - כל אלו נמצאו קשורים לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת). 
• דלקת בדרכי השתן. 
• אי ספיקת צוואר הרחם. 
• הפסקות הריון (גרידות) חוזרות ונשנות בעבר. 
• דימום בהריון הנוכחי בגלל שליית פתח. 
• יתר לחץ דם.
• חבלה בטנית. 
• הריון מרובה עוברים. 
• ריבוי מי שפיר. 
• הריון עם התקן תוך רחמי. 
• רחם שרירני (מיומה). 
• הריון בנערות - קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.


בשלבים אלו של ההריון, יש מחלות ומצבים הקשורים לסיכון מוגבר למות העובר: פיגור בצמיחה תוך רחמית של העובר בהריון הנוכחי, מות עובר בעבר, אי התאמה חמורה בסוג הדם בין העובר לבין אמו.


סיכון מוגבר לפיגור בצמיחה תוך רחמית של העובר נמצא קשור לפיגור בצמיחת עובר תוך רחמית בעבר, יתר לחץ דם, מחלה חמורה של האם, מיעוט מי שפיר.


סכנות בלידה


במקרים של קשר בחבל הטבור, זרימה לא נאותה של דם לשליה או היפרדות מוקדמת של השליה - יש סיכון מוגבר לתחלואה או לתמותת העובר. הדבר מחייב סיום מהיר של הלידה במלקחיים, בשולפן ריק (וואקום) או בניתוח קיסרי.


בנוסף, להוציא מקרים שבהם האישה עצמה בוחרת ללדת בניתוח קיסרי, ניתוח זה יידרש כאשר יש סיכון מוגבר לאי התקדמות בלידה הנוכחית (בגלל קומה נמוכה של האם, אי התקדמות בלידה בעבר ומשקל עובר גדול במיוחד), יש סיכון מוגבר לקרע ברחם (בגלל שני ניתוחים קיסריים בעבר, ניתוח רחמי לתיקון מום או כריתת מיומה, או מנח לקוי של העובר ברחם - רוחבי או פנים), היולדת חולה במחלות שונות (למשל הרפס באיזור איבר המין בזמן הלידה), יש דמם חמור במהלך הלידה (במקרים של ריבוי מי שפיר, הריון מרובה עוברים או רחם שרירני - מיומה) וסיכון מוגבר לצניחת חבל הטבור (במקרים של ריבוי מי שפיר, מצג עכוז, פקיעה מוקדמת של קרומי מי השפיר).


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...