יום שבת, 12 בפברואר 2011

לעבור הריון רגוע



מאת: ד"ר קרלוס רוזנברג, מערכת וואלה!
יום שבת, 4 באוקטובר 2008, 22:48

הבדיקות מלחיצות, הרופאים לא מרגיעים והתחושה היא שמשהו רע יכול לקרות בכל רגע לעובר. לעבור את ההריון אחרת

תגיות: הריון
בעקבות גורמים שונים, בהם חברתיים, הסטוריים, ביטחוניים, כלכליים ועוד, בחברה הישראלית קיימת תחושה שכל רגע "משהו רע עלול לקרות לעובר או לאישה ההרה וכתוצאה מכך משהו רע יקרה להריון". אמנם במידה מסוימת פחדים מהסוג הזה קיימים כמעט בכל חברה, אבל נדמה שבישראל הם בולטים במיוחד.

למעלה מ 90% מהנשים ההרות בישראל נמצאות במעקב הריון במסגרת קופות החולים השונות. עבורן זו המסגרת הכמעט בלעדית, שאמורה לתת מענה לכל צרכיהן בתקופה זו. מסגרת זו מורכבת מפגישות עם רופא נשים ואחות. מדובר בפגישות הנמשכות כ-10 דקות בלבד, פעם אחת בחודש: בסך הכל שעתיים וחצי נטו לכל ההריון.

לא צריך להיות מומחה בנושא כדי להבין שמסגרת זו אינה מסוגלת לתת מענה הולם לצרכיה (הן הרפואיים והן הרגשיים) של האישה ההרה. מסיבות שונות, כמו חוסר זמן, לפעמים חוסר מודעות, היעדר הכשרה מתאימה, פחדים שונים ועוד, רופא הנשים אינו מסוגל לספק את כל צרכיה של האישה ההרה ומתרכז באופן כמעט בלעדי בהיבט הרפואי של ההריון. ההתעסקות הזו מעבירה מסר מוטעה ומטעה כאחד, "שכל רגע משהו עלול להתקלקל בהריון ובגלל זה חייבים להיות דרוכים כל הזמן". ברור שהמחשבה הזו אינה תואמת את המציאות.

כל אישה היא עולם ולכל אחת יש צרכים ייחודיים משלה. כל אישה גם משתנה מהריון להריון. ברור שעבור נשים מסויימות, מעקב הריון כפי שהוא מתרחש כיום, עשוי להוות מסגרת מתאימה ומספקת. ואולם, עבור אחרות, מערך זה עלול להיות בלתי מספק. עבור נשים אלה, במקום שההריון יהיה תקופה מהנה ומעצימה של חיבור לעצמן ולקטן שבבטן, הוא הופך לתקופה רוויית פחד ואי ודאות, תקופה נעדרת שמחה, מעין "פרויקט" שואב אנרגיות, שבסיומו הן נותרות "סחוטות", "מרוקנות" ועם אמונה מאוד קטנה ביכולת שלהן ללדת ולהיות אמהות.

מצב זה, גובה מחיר שקשה לכמת אותו באופן מלא. לדעתי הוא תורם את חלקו לעליה המדאיגה במספרם של הניתוחים הקיסרים בשנים האחרונות (אמונה מוגבלת ביכולת ללדת לצד רצון עז לדעת מוקדם ככל שניתן שהעובר "תקין"). אבל המחיר ה"כבד" נמצא בהשפעה האפשרית על הקשר שבין האם לעובר.


מנותקות רגשית

נשים מסוימות בוחרות (לרוב באופן לא מודע) לא להיקשר רגשית לעובר, בשל הפחד להיפגע. הרי מדובר בעובר ש"כל רגע יכול לקרות לו משהו רע". חלק מאותן נשים סובלות סבל רב: הן היו מאוד רוצות להתחבר רגשית לקטן שבבטן, שעשו מתוך אהבה, אך הפחדים אינם מאפשרים להן זאת.

חלק מאותן הנשים אף מרגישות רגשי אשמה על השהיית הקשר באופן מכוון. הן מצפות שיגידו להן שהעובר שלהן "בסדר", אבל אף אחד לא אומר להן, אף אחד לא רוצה להתחייב. ישנם מצבים מלחיצים עוד יותר, כמו למשל כאשר בזמן בדיקה כלשהי מתגלה חריגות כלשהי אצל העובר. גם אם אין לחריגות זו, משמעות פתולוגית באמת, הנתק עם העובר עלול להיות עוד יותר חזק.

ומה לגבי התינוקות הקטנים שבבטן? מה עושה להם העובדה שהם ב"רחם קר"? מה זה עושה להם להיות בסטנד ביי? עבורם המחיר עלול להיות מורכב. לטווח הקצר, זאת אולי חווייה לא נעימה לשהות במקום אליו הוזמנת, אך לא מתייחסים אליך. ואולי מצב בו עוברים אינם זוכים לגילויי אהבה גורם להם "להיסגר רגשית" עוד בהיותם ברחם? איך הם יהיו כתינוקות, איזה מין ילדים יהיו, איך הם יתנהגו רגשית כבוגרים? האם השהות ברחם אצל אמא שאינה מתחברת רגשית משפיעה עליהם עד כדי כך?


לראות את העובר

ב-20 השנה האחרונות התפרסמו מחקרים שמצאו קשר בין סטרס כרוני אצל נשים הרות לבין סיכוי גבוה יותר להפרעות למידה, אוטיזם, הפרעות קשב, פיגור בגדילה תוך רחמי, לידהמוקדמת, איחור בהתפתחות השפה, בעיות התנהגותיות והתפתחותיות אצל הילדים של אותן הנשים.

כל זה מחזק את התיאוריה המצדדת בעד קיום תהליך של הסתגלות בו העובר משנה מערכות ויסות פנימיות שלו עצמו בהיותו ברחם, על פי התנאים הסביביתיים שהוא קולט מסביבו וכך "מכשיר" את עצמו לחיים החוץ רחמיים, בתנאים אותם קלט.

השאלה היא מה אפשר לעשות? ראשית, יש להכיר בעובדה שהבעיה קיימת. יש לחקור לעומק את ההשפעות של מעקב ההריון במתכונתו הנוכחית על כל היבטיו. יש להחזיר את הפרופורציות להריון ואת האמונה להריון.



להעניק מענה רגשי בנוסף למענה הרפואי יפתח פתח לשמחה. יתכן והדרך לזה עוברת דרך הרכבת צוות מולטידיסציפלינרי לליווי משפחות בהריון. חשוב לבוא ממקום נייטרלי, שצוות המלווה נשים הרות יתנקה מפחדיו. עליו להאמין שרוב ההריונות מסתיימים טוב: אישה בריאה, ילד בריא ולפעמים אפילו חמוד. כל מלה שלנו חשובה, כל הבעת פנים שלנו משפיעה. לעוברים יש יכולות. הם יכולים להתחבר אלינו, אנחנו צריכים רק "לראות אותם".
ד"ר קרלוס רוזנברג הוא רופא נשים ומיילד מזה 20 שנה, מייסד "הרחם" - מקום לליווי הריון בגישה הוליסטית.


תגובה 1:

  1. זה כלכך נכון שצריכים להיות רגועים במהלך ההריון אבל תמיד צריכים להיות עם האצבע על הדופק יש רופאים שלא מעניין אותם יותר מדי ועבור האמא והילוד זה יכול להתבטא ברשלנות רפואית מעקב הריון ואז מתחילים הסיבוכים.. בהצלחה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...